צוות 5 אבטחה בע"מ ואח' נ' שיכון ובינוי מים ואח'

פסק דין

1.כללי

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו על ידי הצדדים.

התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כנגד הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") ובמסגרתה עתרה לחייב הנתבעת להשיב לה סך של 29,390 ₪. המדובר בסכום שקוזז על ידי הנתבעת מהסך לו היתה זכאית התובעת עבור עבודתה אצל הנתבעת בחודשים נובמבר דצמבר 2010. הסכום קוזז עקב גניבת סולר מאחד הגנרטורים במתקן לטיהור שפכים באיזור התעשייה באשדוד (להלן: "המתקן או המט"ש") ביום 9/12/2010 (צ"ל 9/1/2011- הערה שלי ע.ג).

בתביעה שכנגד, עתרה הנתבעת לחייב התובעת בתשלום סך של 28,129 ₪. לטענתה, ביום 9/1/2010 נרכש ומולא במיכל הסולר כמות של 7006 קילוליטר סולר בעלות של 49,206 ש"ח כולל מע"מ. כמות זו גם היתה ביום 8/1/2010 אולם ביום 9/1/2010 התגלה מיכל הסולר כשהוא מרוקן לגמרי. משכך והואיל ושווי הסולר באותה העת עמד על סך של 55,485 ₪ ולאחר שקוזז סך של 29,390 ₪, נטען שנותרה יתרה לתשלום בגין נזקי הנתבעת בסך של 30,610 ₪.

2.טענות התובעת

לטענתה, התחייבה היא לספק שירותי שמירה לנתבעת החל משנת 2006 במתקן לטיהור שפכים באיזור התעשייה באשדוד (להלן: "המתקן"). כן טענה שבמהלך השנים ארעו מספר גניבות סולר במתקן ולכן הודיעה לנתבעת שהשמירה במקום אינה מספקת וכי חובה על הנתבעת להוסיף אמצעי שמירה. על אף פניותיה לנתבעת, בסופו של יום לא נעשה דבר, שכן מנהל הרכש אצל הנתבעת הודיע למנהל התובעת שעליה לפנות המתקן עד ליום 1/1/2011 ולכן היא מעדיפה מטעמי חסכון, שלא להוסיף אמצעי שמירה.

כאמור לעיל, ביום 9/1/2010 נגנב סולר ומאחר ולא התגלו סימני פריצה טענה התובעת שיכול והסולר נגנב על ידי עובד מטעם הנתבעת ולכן הנתבעת הורתה לה לבדוק כל רכב שנכנס או יוצא מהמתקן.

בתאריך 17/1/2011 הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההסכם בין הצדדים עקב הגניבה וכי נגרמו לה נזקים בסך של למעלה מ- 60,000 ₪ ומשכך קיזזה מהסכום לו היתה זכאית התובעת לקבל סך של 29,390 ₪.

לטענת התובעת, המדובר בעשיית עושר ולא במשפט שכן מעולם לא הוכח קשר בין התנהלות התובעת לגניבת הסולר והנתבעת היא שנמנעה מלשעות לאזהרותיה בדבר הוספת אמצעי אבטחה. כן נטען שהנתבעת הורתה לשומר לבצע סיורים רק בחלק מהזמן ולשהות בחדר הבקרה ולבצע פעולות נוספות ואף הוסיפה שלשומר מטעמה לא היתה שליטה היקפית על המתרחש באתר ומשכך, לא היתה רשאית הנתבעת לקזז הסכום שקוזז.

3.טענות הנתבעת

מנגד, טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

לטענתה, הסכום שקוזז קוזז כדין נוכח רשלנות התובעת כשומר שכר. לגרסתה, בטרם החלה התובעת פעילותה במתקן ביצעה חברת שירותי השומרים 1989 בע"מ (להלן: "שירותי השומרים") את שירותי השמירה ובסמוך לתחילת פעילות הנתבעת נקלעה חברת שירותי השומרים לקשיים והפסיקה לספק שירותי שמירה במט"ש.

כן נטען שטיוטת הסכם בה הוגדרו תנאי ההתקשרות בין הצדדים ושנוסחה במחלקה המשפטית של הנתבעת הועברה לשירותי השומרים והתובעת החלה לספק שירותי שמירה במקומה כאשר מנכ"ל התובעת, מר חיים בן לולו (להלן: "מר בן לולו") כיהן בעבר בתפקיד בכיר בחברת השומרים והתובעת ספקה שירותי שמירה על סמך טיוטת ההסכם וראתה בו כהסכם מחייב.

לטענתה, טיוטת ההסכם אפשרה לה לקזז כאמור בהוראות סעיף 15 להסכם וכך נהגה כאשר בעבר בחודש מאי 2009 ארע מקרה גניבה. הנתבעת גם הוסיפה וטענה שהתובעת מעולם לא ערערה על פעולת הקיזוז.

בהתייחס למקרה הגניבה שהיה ביום 9/1/2010 טענה כי התובעת התרשלה פעמיים כאשר השומר מטעמה לא ביצע עבודתו על פי ההנחיות שניתנו לו ולאור העובדה שלא שלחה נציג מטעמה לוודא כי הוא מבצע מלאכתו נאמנה.

הנתבעת גם הוסיפה וטענה שבהתאם להסכם שחל בין הצדדים נדרש השומר להיות במבנה השומרים בסמוך לשער ובפועל שהה בבנין המשרדים הנמצא במרחק של פחות מ- 100 מטר ממתקן הסולר.

כן טענה שהמכתב שנשלח על ידי מר בן לולו היה הצעה לשדרוג מערך השמירה בלבד. לטענתה, לא היתה אמורה לפנות המקום ב- 1/1/11.

אשר לטענה לפיה עלה חשד כי מי מבין עובדי הנתבעת ביצע הגניבה, טענה הנתבעת שמדובר במסקנה מופרכת לשם התחמקות התובעת מביצוע עבודתה.

משכך ונוכח רשלנות השומר והתובעת, טענה כי יש להחיל עליה אחריות מוגברת ולכן דין התביעה להידחות.